האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו

האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה,
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו,
רק מה-שספגה אזנו עודה רעננה,
רק מה-שספגה עינו טרם שבעה לראות

                                                              שאול טשרניחובסקי

פעמים רבות נשאלתי מדוע אני עוסקת בכמה תחומי מחקר הנראים לכאורה רחוקים זה מזה. לכן החלטתי לכלול באתר שלי, לצד קורות החיים הרשמיים, תיאור של התפתחות דרכי המחקרית.

גדלתי בבית חילוני ואוהב ספר. בבית הוריי הייתה ספרייה עשירה של ספרי קריאה ועיון. מגיל צעיר נמשכתי לספרים, ויותר מכול אהבתי את ספר האגדה של ביאליק ורבניצקי. קראתי בו פעמים רבות עד שידעתי כמעט את כולו בעל פה. בבית סבי מצאתי את האור הגנוז של מרטין בובר ואת ספר המעשיות של בן יחזקאל, וגם אותם קראתי פעמים רבות. אולם מעולם לא חשבתי לעסוק בסיפורים אלה כחומר למחקר. אהבתי מתמטיקה והתכוונתי ללמוד תחום זה באוניברסיטה. אך לקראת סוף התיכון הרגשתי ששבעתי ממנו, והחלטתי לעבור ללימודים במדעי הרוח. בחרתי בבלשנות עיונית שיש בה קרבה למתמטיקה.

מצאתי עניין רב בלימודי הבלשנות, אך גם בלימודי המקרא, שאותם לקחתי כחטיבת השלמה ללימודי חוג יחיד מורחב בבלשנות. גם המקרא היה אהוב עליי מילדות. חיפשתי כיוון שיאפשר לי לשלב את שני התחומים, ומצאתי אותו בלימודי הפרוזודיה, בקורס שלימד ד"ר דויד גיל, מרצה שנעשה לידיד. יישמתי בחקר שירת המקרא את עקרונות הפרוזודיה הגנרטיבית שלמדתי, ברוח משנתו של חומסקי. את התואר השני שלי עשיתי בחוג למקרא, והצגתי את גישתי החדשה לשירת המקרא בעבודת הגמר שלי.

בזמן לימודיי לתואר שני השתתפתי כמה שנים בסדנה לפואטיקה קוגניטיבית שהנחה פרופ' ראובן צור. לסדנה זו הייתה השפעה ניכרת על גישתי המחקרית. לאחר שסיימתי את לימודיי הרשמיים השתתפתי בקורסים בשמיעה חופשית באוניברסיטת בר-אילן בנושאי מקרא, לשון, לוגיקה, פילוסופיה של המדע, חסידות, אגדה, תלמוד, הלכה ועוד. אהבתי מאוד את הקורסים של פרופ' אוריאל סימון, שעסקו באמנות הסיפור במקרא, אך לא חשבתי מעולם לעסוק בחקר הסיפור המקראי.

במסגרת עבודתי על שירת המקרא, התחלתי ללמוד את עקרונות החלוקה של טעמי המקרא, כדי שישמשו לי כלי עזר לשיקולים בחלוקת השירה המקראית לבתים ולשורות. הוקסמתי מכללי הטעמים, שראיתי בהם קרבה גדולה לכללי התיאוריה הפרוזודית ששימשה יסוד למחקרי. לכן החלטתי לכתוב את עבודת הדוקטור שלי על טעמי המקרא.

פניתי לפרופ' אהרן דותן, שקיבל בשמחה את הרעיון לחקור את הקשר שבין כללי הטעמים למקצב, לפני שידעתי בדיוק מה יהיה תוכנה של העבודה. ידידתי ד"ר רחל משיח, שכתבה דוקטורט על טעמי המקרא, סיפרה לי כדרך אגב על תופעה מסוימת במערכת הטעמים הבבלית, שנזכרה בספרו של ארתור שפנייר. בזכות הערה זו החלטתי לבדוק את מערכת הטעמים הבבלית, שעליה לא ידעתי דבר. כתיבת העבודה נמשכה שנים רבות בשל היקפו של החומר ומורכבותו, ובשל שאיפתי להגיע לשלמות התיאור. כתבתי את עבודת הדוקטור במסגרת החוג ללשון עברית, ושילבתי בה את המיומנויות שרכשתי בשני חוגי האם שלי: בחוג לבלשנות קיבלתי את הכלים לגישה תיאורטית ולחיפוש כללים, בחוג למקרא קיבלתי את ההדרכה הפילולוגית ואת חשיבות הירידה לפרטים.

בשנתיים האחרונות לכתיבת עבודת הדוקטור שמעתי שני קורסים על סיפורי מעשי חכמים אצל ד"ר (היום פרופ') אדמיאל קוסמן. קורסים אלה הציתו מחדש את אהבתי לסיפורי חז"ל, שקראתי בילדותי בספר האגדה. הכלים הספרותיים שקיבלתי בשיעוריהם של סימון ושל קוסמן, בשילוב עם הידע ביהדות ובכלי המחקר שצברתי בשנות עבודתי בספרייה ליהדות בבר אילן, אפשרו לי לראשונה להביט בעין מחקרית על הסיפורים הללו. לאחר שסיימתי את עבודת הדוקטור חזרתי לכתוב מאמרים בתחום הפרוזודיה. אולם במהרה מצאתי את עצמי כותבת מאמר על סיפור שוליית הנגר, ואחריו מאמרים על סיפורים נוספים, והבנתי שזה התחום שנועדתי לו. חזרתי ל"תבנית נוף מולדתי".

כיום אני עוסקת בשלושת התחומים שהזכרתי לעיל, במקביל או בהמשכים. לאחר שסיימתי את עבודת הדוקטור כתבתי כמה מאמרים על טעמי המקרא, ואני שוקדת כעת על עיבוד הדוקטורט לספר. פרסמתי מאמרים על פרוזודיה במקרא ובספרות חז"ל, ויש בכוונתי לפרסם מאמרים נוספים, ואף ספרים בתחום זה. ואני ממשיכה לפרסם מאמרים על סיפורי חז"ל, וגם על סיפור העם העברי בימי הביניים, נושא שהתגלגלתי אליו מתוך העיסוק בסיפורי חז"ל. כיוון שאינני מלמדת באוניברסיטה אני חופשייה לעסוק בנושאים מגוונים להנאתי ומתוך חדוות יצירה.

פרטים נוספים על הקשר שבין שלושת התחומים, ועל תרומתי בכל אחד מהם, ראו בעמוד "תרומתי למחקר".

2 תגובות על האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו

  1. nira הגיב:

    שלום
    האם ידוע לך היכן אני יכולה להשיג את תרגום השיר " האדם אינו אלא" לאנגלית?
    בברכת מחשבות חיוביות, נירה

    • ronitsh הגיב:

      שלום לך
      מצאתי בקטלוג של הספרייה בבר אילן שני ספרים עם תרגומים לאנגלית של שירי טשרניחובסקי. תבדקי, אולי באחד מהם יהיה תרגום לשיר זה

      Tchernichowsky, Saul, 1875-1943:
      Shaul Tschernichovsky : [selected poems] / translated by David Kuselewitz..
      Tel Aviv : Eked, c1978..

      Silberschlag, Eisig, 1903-:
      Saul Tschernichowsky : poet of revolt / by Eisig Silberschlag ; with translations by Sholom J. Kahn and others..Bristol : East and West Library, c1968..

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s