קורות חיים

נולדתי בתל-אביב בתאריך כ"ה בתמוז תשט"ז (4.7.56), ושם סיימתי את לימודיי בבית הספר גבריאלי (הכרמל) בשנת תש"ל, ובבית הספר התיכון עירוני א בשנת תשל"ד. בשנים תשל"ה-תשל"ו שֵרתּי בצבא ביחידת חיב"ה.

בשנים תשל"ז-תשל"ט למדתי באוניברסיטת תל-אביב לתואר ראשון בבלשנות עיונית (חוג יחיד מורחב, עם חטיבת השלמה במקרא), וסיימתי בהצטיינות יתרה. בשנת תש"ם נרשמתי במקביל ללימודי תעודה בספרנות באוניברסיטת בר-אילן וללימודי תואר שני במקרא באוניברסיטת תל-אביב. את לימודי הספרנות סיימתי בשנת תשמ"א בהצטיינות. בשנת תשמ"ו סיימתי את לימודי התואר השני במקרא בהצטיינות יתרה. עבודת הגמר שהגשתי נכתבה בהדרכת פרופ' יאיר הופמן, וכותרתה היא: "עיונים בפרוזודיה של המקרא".

בשנים תשמ"ג-תשמ"ז הועסקתי כעוזרת הוראה בחוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב. בשנים תשמ"ח-תשנ"ב לימדתי בחוג להכשרת עובדי חינוך, מגמת המקרא, באוניברסיטת תל-אביב. במקביל, בשנים תשמ"ה-תשמ"ח עבדתי כעוזרת מחקר ביחידה למחקר ולפיתוח תוכניות לימודים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, וערכתי חוברות ביבליוגרפיות במקרא עם ד"ר (כיום פרופ') יאירה אמית.

בשנות לימודיי הראשונות עבדתי בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל-אביב. החל משנת תשמ"ב אני עובדת בספרייה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת עבודתי אני עוסקת בהדרכה ובחיפוש במאגרי מידע ממוחשבים במדעי היהדות.

עבודת הדוקטור שלי, שכותרתה היא: "מערכת הטעמים הבבלית: כללי ההטעמה והחלוקה, שלבי ההתפתחות, והזיקה למערכת הטברנית", נכתבה בהדרכתו של פרופ' אהרן דותן, בחוג ללשון עברית באוניברסיטת תל-אביב. העבודה אושרה בשנת תשס"ד בציון מעולה. בשנת תשע"ו סיימתי את עיבוד הדוקטורט לספר והוא התקבל לפרסום.

לאחר שסיימתי את עבודת הדוקטור המשכתי לעבוד בספרייה, ולעסוק במחקר להנאתי. אני מפרסמת מאמרים בתחומים שבהם עסקתי בעבודת הגמר ובעבודת הדוקטור, וגם בתחומים חדשים, בעיקר אמנות הסיפור בספרות חז"ל. אני מרצה מדי פעם בסמינרים מחלקתיים, בימי עיון ובקונגרס העולמי למדעי היהדות.

תיאור מפורט של התפתחות דרכי במחקר ראו בעמוד "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו".

14 תגובות על קורות חיים

  1. יוספה הגיב:

    שלום רונית,

    שמחתי לראות את האתר. אין ספק שאת ראויה לגיבוי ולכבוד על למדנותך העקבית והמופלגת. שלא לדבר על העזרה המקצועית הרבה שאת מושיטה לרבים וטובים באקדמיה. מספיק בשהייה לא ארוכה בספריית בר אילן כדי לחוש בדבר. וסוף הכבוד לבוא.

    יוספה רחמן

  2. י.ע.ש הגיב:

    אני נוהג מידי פעם לפקוד את האתר המשפחתי שלנו
    נפלא לראות תוספת כה מרעננת וראויה לאתר
    כה לחי
    לו דודך שמואל זיכרונו לברכה היה זוכה לראות זאת
    היה אומר לי "צא ולמד מבת דודך"
    יוסי

  3. אמיר נעמני הגיב:

    בהצלחה, מחכה לספרך. אמיר

    • ronitsh הגיב:

      תודה רבה. רונית

      • אמיר נעמני הגיב:

        שלום רונית,
        יש לי שאלה על שיטת הפיסוק ע"י הטעמים.מה הסיבה שיש שרואים ברביע מלך ובטפחא משנה?
        האם יש התייחסות לחלוקת הטעמים לקיסרים ומלכים מהתקופה בה הכתר נכתב?
        מצאתי ברשת סריקה של ספר דקדוק הטעמים – אהרון בן אשר, לא מצאתי בו התייחסות לפיסוק ע"י הטעמים.
        מתי התפרסמה השיטה של קיסרים מלכים משנים ושלישים? האם יש כמה אפשרויות לחלוקת ההירארכיה?
        האם ישנה קביעה מוסכמת או אי הסכמה על החלוקה?
        בברכה, אמיר נעמני

      • ronitsh הגיב:

        שלום אמיר
        החלוקה ההירארכית של טעמי המקרא היא מימי הרנסנס. לא הייתה קיימת בזמן כתיבת הכתר. לא שמעתי על מישהו שקורא לרביע מלך ולטיפחא משנה, זו טעות. הטיפחא הוא מלך, ורביע משנה. אני מציעה שתקרא את ספרו של הרב ברויאר על טעמי המקרא. הוא מסביר על החלוקה לרמות הירארכיות.
        בברכה
        רונית

  4. אמיר נעמני הגיב:

    תודה רבה. קראתי את הספר של ברויאר וגם את 'המקרא בין טעמים לפרשנות' של שמחה קוגוט.
    למדתי הרבה מספרים אלה זה עזר לי גם כבעל קורא. הבעייה החלה כשנפגשתי עם פרופ' אלי שלייפר.כשהעביר קורס. אדם מקסים אלא שהוא רואה ברביע מלך. אני עדיין מחשיב את הטפחא כמלך ואת הרביע כמשנה, פשוט רציתי לדעת אם יש בארץ דעות שונות.
    בספר: The art of cantillation מוצג הרביע כמלך. (M. Portnoy and MJ. Wolff)
    שוב תודה רבה לך, ואני עדיין מחכה לספרך על השיטה הבבלית.
    בהצלחה אמיר

    • ronitsh הגיב:

      שלום אמיר
      למיטב ידיעתי שלייפר הוא מוזיקולוג. ייתכן שבגלל זה יש לו הסתכלות שונה על הרמות ההירארכיות. כיוון שהרביע מחלק את תחומם של הסגול, הזקף והטפחא, הוא לא יכול להיות מלך. אגב, בטעמי אמ"ת המצב שונה, ויש רביע שממיר בתנאים מסוימים את האתנח. את הספר שהזכרת אינני מכירה, ואסתכל עליו. הספר שלי מתקדם לאט, ואי"ה אסיים השנה. הפסקתי לחצי שנה כדי לכתוב מאמר על חלוקת הטעמים.
      בברכה
      רונית

  5. אמיר נעמני הגיב:

    שוב תודה לך רונית
    הספר שהזכרתי הוא ספר למוד לקריאת הטעמים. בסופו יש חומר רקע עם טבלת הירארכיה של הטעמים.
    במהלך שעור עם שלייפר הערתי לו שאני מכיר חלוקה שונה והזכרתי את ברויאר.
    גם בספרון של עמנואל אלון של משרד החינוך חלוקת הטעמים זהה לברויאר.
    אני ישראלי, גר בהולנד ומדי פעם מעביר שיעורים לקריאת הטעמים. לקראת קורס לקריאת טעמי ההפטרה רציתי לפתור את הבעייה הזאת למרות שחלק מהתלמידים לא יתעניינו בחלוקה עצמה.

    עתה אצטרך להיות סבלני ולחכות גם למאמר וגם לספר שלך…
    קראתי חלק מהמאמרים ברשת על הטעמים הבבליים, אם הם לא ציינו את כל הטעמים, האם בן אשר הוסיף את הטעמים החסרים בכתר? אם כך, נראה לי שהיה מודע להירארכיה.
    אולי במקומות שיש כמה מונחים רצופים, זאת התוספת שלו.
    שאלה נוספת: האם ייתכן שהיו שני רביעים בדומה לספרי אמ"ת?
    בברכה, אמיר

    • ronitsh הגיב:

      בן אשר מאוחר יחסית. כבר לפניו עיבדו את השיטה הטברנית. הוא רק הטעים כתב יד מושלם ומדויק.
      אתה שואל שאלות נכבדות שצריך לדון בהן באריכות. על רגל אחת אענה לך שבעלי הטעמים ידעו אינטואיטיבית את השיטה, אבל לא היו להם כללים כתובים. בדיוק כמו שאתה דובר עברית, אבל לא יודע לכתוב ספר דקדוק של העברית. לפחות רוב הדוברים לא יודעים… רק בדורות מאוחרים ישבו וחקרו את השיטה וניסחו את כלליה. במערכת הבבלית היו כמה רביעים. תחכה לספר…

  6. נועה ששר הגיב:

    שלום רונית,
    אני מאד מעוניינת לקרוא את מאמרך העוסק בניתוח דמותו של ריש לקיש בבלי אגב הסיפור בסנהדרין ״החשודים על השביעית״. האם אוכל לקבל גירסה אלקטרונית שלו?
    תודה,
    נועה ששר

  7. eitan ronen הגיב:

    רונית שלום.
    האם יש לך השערה (או הפניה למאמר) מדוע השיטה הטבריינית ניצחה את הבבלית. וממש בתקופה שבה עתיד התלמוד הירושלמי והסידור הרישולמי להעלם?
    תודה וישר כח \איתן

    • ronitsh הגיב:

      שלום איתן
      לא עסקתי בזה במיוחד, אבל ציטטתי בדוקטורט את דרורי שדנה בזה בהרחבה. הנה מה שכתבתי:
      "רינה דרורי, ראשית המגעים של הספרות היהודית עם הספרות הערבית במאה העשירית, תל אביב 1988, עמ' 135–155, דנה בנסיבות שהביאו למעמד הבכורה שקיבלה הקריאה הטברנית בקרב שיטות הקריאה האחרות, והיא מציגה מקורות קדומים רבים לתפיסה שאנשי טבריה מחזיקים בקריאה הנכונה של המקרא".
      אגב, נכון שבתלמוד המצב הפוך, אבל אלה תקופות שונות לחלוטין. וסוג שונה של ספרות.
      בברכה
      רונית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s